חוויות מהקנריים כתיבה מהלב של סיפורים מהחיים

שלום לך, מה שלומך היום?
אצלי סבבה, חוץ מזה שדי מציק שכבר הרבה זמן לא היו לנו תנאים, לא רוח ולא גלים, אני קורא לצפוניות להתעורר בבקשה??? מדברים על איזה גל שמגיע נשמע טוב.

כבר הזכרתי שגרתי שנים בקנריים, הבטחתי שאכתוב על זה פוסט ועוד לא כתבתי.
עוד לא מצאתי את הזמן לכתוב על זה פוסט גם לא עכשיו, אבל אל דאגה אכתוב על זה בהמשך. החלטתי לגוון קצת בתוכן ולכתוב מחשבות והרגשות שעברו לי בראש לפני מספר שנים שגרתי בגרן קנריה.

אני לא יודע כמה הפוסט הזה יעזור לך בלימוד גלישת רוח, אני לא מדבר פה על ציוד גלישת רוח ולא נותן הסברים פרגמטים כמו ברוב הפוסטים, אך זה יכול לתרום לחדשים וותיקים בתחום שרוצים להתחבר לגלישה ולהרגיש את ההרגשה הכל כך מופלאת שמרגישים כאשר כל כך אוהבים את הגלישה.

הגעתי לאיים הקנריים ב – 2003, שנה אחרי התחלתי לכתוב להנאתי. לא מזמן עשיתי קצת סדר בבאלאגן שלי ומצאתי מאות דפים מהתקופה ההיא, אומנם זה כבר לא מעט שנים אחורה, אבל זה כתוב בספונטניות מוחלטת, ללא כל עריכה, אומנם חסר סדר, אך זו כתיבה מכל הלב עם המון השראה אז חשבתי לשתף אותך בזה.

יום רביעי 8/12/2004
אני יושב וכותב דפי בוקר בצהריים, זה גם משהו לא?
חשבתי לעצמי כמה שאני מאוהב במלני (חברתי לאז) ולא צריך אף אחת אחרת, למרות שה**ן לא חושב ככה, כי יש הרבה בחורות מושכות באי הזה. בשביל זה יש עיניים בשביל להסתכל ולהנות ממה שיש!

הגיעו עוד שני גלשנים לתיקון, פנטסטי צריך להתפרנס ממשהו. כל רגע במים הוא המון, אני צריך לנצל אותו כמה שיותר, ליהנות עם ריכוז מושלם, ריכוז עוד מילת מפתח. הרי אני מנוסה בכך שהגלישות – מקצים הכי טובים שהיו לי, היו כשהרגשתי הכללית הייתה טובה והייתי במצב רוח חיובי.

רצינות יתר עוד גורם שלא עובד טוב מבחינתי, כאשר אני גולש שאני מאד רציני, אני בד”כ איטי וכבד. אני רוצה לרכז את כל האנרגיות שלי שיצאו כאשר אני גולש רוח, לא לחשוב על שום דבר אחר חוץ ממה שאני עושה, לפני עשיית תרגיל לחשוב כבר על התרגיל הבא.

אנשים ישכחו מה שאמרת, אנשים ישכחו מה שעשית, אך הם לעולם לא ישכחו מה שגרמת להם להרגיש. הטורטליני על המחבת כך שרצוי לא לשכוח אותו… כבר עשיתי יוגה ותיקנתי גלשן או ליתר דיוק 3 פיצוצים קטנים, כיף אני אוהב את זה!

אהבתי את המשפט מהספר: חשוק, בטח, האמן, קבל, לקחתי לצומת ליבי! איזה מזל בדיוק כאשר סיבבתי את הקרסול כבר יומיים אין רוח, פשוט מושלם אני לא צריך לאכול את הלב.
אז דקדוק בספרדית לא ממש התחלתי, אבל אתחיל כי אני רוצה.

חורף בפוזו גרן קנרייה רגוע מאד, כאשר הרוח לא נושבת יש שקט בריא וגל נקי וטוב.

ממש אין לי מה לכתוב, חוץ מזה שאני מודה לאלוהים על כל אשר הוא נותן, וגם, הפציעות מלמדות שחשוב לגלוש בשיא הריכוז! כאשר מגיעה עייפות ובילבול, לצאת מהמים לנוח זה עדיף.

הרי כל מה שאני צריך זה מהירות ותיזמון, ואז אני נוחת את כל התרגילים בעולם. הראש נקי לא רע שאין דברים שמסיחים את הדעת, אני רוצה לגלוש.

אני רוצה פשוט לעשות כמה שיותר ולא לחשוב על זה, פשוט לקבל את הרגש כמו שהוא.
לגלוש בכיף שלי ברוגע ולהתרכז בשליטה, לדעת תמיד איפה אני, לא להיכנס לפאניקה מעודף כוח להיות השולט.

ליהנות מהרגע ולא לשפוט, לזרום לרקוד ולא להיתקע בשטויות!!! אני אופטימי ואוהב את זה, זאת האש הפנימית שלי, אפיק הנאה מרבית, אתן בכל כוחי, אחרי כל אלה לא אוכל להתלונן.

אני אמשיך לדמיין את זה, לחלום על זה, וזה אצלי, גם כשלא הולך, לא להתעצבן, להאמין ולחזק את האמונה. עם רצון חזק, דבקות במטרה ואמונה, השמים הם הגבול.

להשאר פה ולהגיע רחוק עם החלום שלי הגלישה. מה קורה עם טונקי? אני צריך לנסות להשיג אותו מעניין מה שלומו ואיפה הוא מטייל. היה צחוקים איתו מר פוקוס יאאאא.

טוב לקראת הסוף, צפירות ברקע ובום תפסתי טרמפ ללאס פאלמאס, רבתי קצת עם מלני אחרי זה השלמנו והכל טוב ויפה, עכשיו אני רעב, הולך לאכול, להתראות מחר.